<h1>סמ"ג לאוין סימן רפ"ג</h1>
<h2>דף כ:</h2>
עוד שנינו שם (כלאים פ"ט מ"ב) השיראים והכלך אין בהן משום כלאים אבל אסורין משום מראית העין, ואין לאסור לולאות של משי בבגדי צמר שהרי משי מצוי בינינו ואילו שיראים אינו דבר מצוי בינינו שרוצה לומר בפרק במה מדליקין (שבת כ' ב') ושירים זו היא שירא פרנדא ובסוף סוטה (מ"ח ב') אומר משחרב בית המקדש בטלא שירא פרנדא (ר"ש).
<h2>דף מו:</h2>
אין עראי לכלאים, ולא ילבש את הכלאים אפילו על גבי עשרה בגדים ואפילו לגנוב את המכס (כלאים פ"ט מ"ב). אמנם בהגוזל בתרא (ב"ק קי"ג א') תניא רבי שמעון בן יהודה אומר לובש אדם את הכלאים להבריח את המכס, וכן הלכה אף על פי שהוא סתם במשנה דלא כר' שמעון ומחלוקת בברייתא מכל מקום הלכה כמותו שהרי מפרש שם שסובר כר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר, וכן שנינו דהעלאת כלאים כשאין מתכוין ליהנות מותר דתנן (כלאים פ"ט מ"ה) מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוון בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים והצנועים, השומרין עצמן מן הכיעור, מפשילין אותן לאחוריהן במקל, ומעמידה במסכת שבת כרבי שמעון.
<h2>דף נד.</h2>
אמרינן בפרק במה בהמה שאם החבלים מבהמה אחת צמר ומבהמה אחרת פשתים אסור לכרוך החבלים בידו משום כלאי חבלים.
<h2>דף נז:</h2>
ועל קוטרא פויינ"ט השיב ר"י לרבינו שמשון מאיינביל"א שאם אין בתוכה כלאי בגדים אלא גיזי צמר בין בגד לבגד אין זה חיבור שאם היו פותחים שני הבגדים היו יכולין למשוך הצמר מבין התפירה (תד"ה אין ע"ש).
